העדכונים המקצועיים
אנו מתכבדים להציג בפניך לקט נבחר של עדכונים ודגשים מקצועיים.

עדכונים אלו, נועדו לסייע לך ולעובדי מחלקת השכר בהתמודדות היום-יומית עם עדכוני החקיקה והפסיקה, תוך שימת דגש מיוחד על השינויים שחלו לאחרונה בנוגע להפרשות המעסיק עבור קופות הגמל, קרנות ההשתלמות והפנסיה של עובדיו. 
אנו מקווים, שהדגשים שיובאו להלן יתרמו להגדלת הידע המקצועי בקרב עובדי הארגון ויקלו על ההתמודדות עם דרישות המחוקק.

בכדי להוסיף ולהרחיב את ידיעותיכם במגוון נושאים נוספים הקשורים בעבודתו השוטפת של חשב השכר, אנו ממליצים על השתתפותכם ב"שולחן העגול" - ימי עיון מרוכזים העוסקים בדיני עבודה, ביטוח סוציאלי - פנסיה, ביטוח לאומי, מס בריאות ודיני מס הכנסה.

ימי העיון נערכים במשרדנו מידי חודש בהדרכתם של מיטב המרצים בתחום ומוכרים ע"י לשכת רואי החשבון כימי השתלמות לצורך שמירה על תוקף רשיון חשב שכר בכיר.

ביטול מס רווח הון בקופות הגמל לתגמולים 
כידוע, החל משנת 2003 הוטל מס על רווחי הון שנצברו בקופות הגמל.
בשנת 2008 במסגרת תיקון מס' 3, בוטל מס זה מאחר וכל הכספים שהופקדו החל משנה זו יועדו לקצבה. כתוצאה מכך, במסגרת החיסכון הפנסיוני ארוך הטווח של החוסך, רק ההפקדות בשנים 2003-2007, מוסו במס רווחי הון (גם זאת רק ביחס לאותם עמיתים שלא עמדו בתנאי הפטור.
במסגרת חוק ההסדרים מיום 23.07.2009, בוטל מס רווחי הון גם ביחס להפקדות לקופות גמל שבוצעו בשנים 2003-2007. 
 
ביטול קופות הגמל ההוניות
ביום 23/01/2008 התקבל בכנסת תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 3), המגדיר שני סוגים של קופות גמל לקצבה:

• קופת גמל משלמת לקצבה ("קופה משלמת") - קופת גמל לקצבה המשלמת ישירות קצבה לזכאים ואשר ממנה, ניתן למשוך כספים במישרין, כקצבה או כהיוון קצבה.  עמית שלרשותו עומדת קצבה מינימלית,  יהיה רשאי למשוך את הסכומים העודפים  בדרך של היוון הקצבה בסכום חד פעמי. (סכום הקצבה המינימלית מתעדכן אחת לשנה בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן באותה השנה).
   
• קופת גמל לא משלמת לקצבה ("קופה לא משלמת") - קופת גמל לקצבה שלא ניתן למשוך ממנה כספים במישרין, (למעט), אלא באמצעות העברתם לקופה משלמת. עם הגעת המבוטח לגיל פרישה, יהיה עליו להעביר את הכספים הצבורים על שמו לקופת גמל משלמת לקצבה ומשם יהיה רשאי למשוך את הסכומים המגיעים לו כקצבה ובנוסף יוכל למשוך את הסכומים המגיעים לו מעבר לקצבה המינימלית, בדרך של היוון.

יצויין, כי  ביחס לכספי מרכיב הפיצויים ולכספים שהופקדו לקופות האמורות בשנות המס שלפני 2008 לא יחול כל שינוי בכללי המס החלים כפי שהיו נהוגים עד ליום 31.12.2008.

הסכם פנסיית חובה
ביום 30.12.07 ניתן צו הרחבה להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בעניין ביטוח פנסיוני, המחייב החל מיום 01.01.08 את כלל המעבידים במשק, להפריש כספים עבור עובדיהם לקרן פנסיה מקיפה או לקופת גמל לקצבה, הכוללת כיסוי ביטוחי לנכות ושאירים. צו ההרחבה יחול על כל עובד חדש שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב. מ-2008 - בחלוף תשעה חודשים מיום תחילת עבודתו, ומ-2009 בחלוף ששה חודשים מיום תחילת עבודתו.

ההפקדות תבוצענה באופן מדורג ובהתאם לטבלת שיעורי ההפרשות המופיעה בצו ההרחבה:
 

על העובד ליידע את מעסיקו בכתב בתוך שישים ימים מיום תחילת עבודתו בפרטי קופת הגמל המשלמת לקצבה ו/או הקרן הפנסיה המקיפה בה בחר. במידה והעובד לא הודיע למעביד על בחירתו, יבטח אותו המעסיק בקרן פנסיה מקיפה חדשה כברירת מחדל. גם במקרה שכזה, קיימת  לעובד הזכות לעבור לקרן פנסיה או קופת גמל אחרת לפי בחירתו ובתנאי שזו תכלול כיסוי ביטוחי למקרים של מוות ונכות.
בכדי למלא אחר הוראות צו ההרחבה להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בעניין ביטוח פנסיוני, באפשרותכם לבצע הפקדות  "הלמן-אלדובי קרן פנסיה מקיפה " (מס' באוצר 1032) *
* ההצטרפות לקרן הפנסיה בהתאם לתקנון הקרן

הזכויות המוקנות לעובד/ת בעת שמירת הריון וחופשת הלידה
ב-01/09/2008 נכנסו לתוקפן תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), תשס"ח-2008 המסדירות בין השאר, את תשלומי המעסיק לקרן פנסיה ו/או קופת גמל במהלך שמירת הריון וחופשת לידה בהתאם למפורט להלן:

• בתקופת שמירת הריון – העובדת תפקיד את התשלומים החלים עליה אצל מעבידה, בכל חודש, לא יאוחר מהיום התשיעי בכל חודש שבגינו נעדרה מעבודתה. המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו בתקופת שמירת הריון, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת באותה תקופה, לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהיום שבו הפקידה העובדת את התשלומים החלים עליה אצלו.
   
• בתקופת חופשת לידה – בתכוף לפני היציאה לחופשת הלידה ינכה המעביד מהשכר האחרון שישלם לעובד/ת, סכום שלא יעלה על שיעורי התשלומים לקופת גמל החלים על העובד/ת בעד שני חודשי עבודה, ויעביר לקופת הגמל את שיעור ההפרשות החודשי מתוך הסכום האמור ביחד עם התשלומים החלים עליו בתקופת חופשת הלידה. ההפקדות תבוצענה במועדים שבהם היה מעביר את התשלומים האמורים אילולא חופשת הלידה.

יתר התשלומים שחלים על העובד/ת בתקופת חופשת הלידה וולא נוכו, ישלמו ע"י העובד/ת באמצעות מקדמות על חשבון שכר עבודה שישלם להם המעביד לצורך זה, והמעביד יעבירם לקופת הגמל בכל חודש במהלך חופשת הלידה, יחד עם תשלומיו; המעביד רשאי לנכות את המקדמות על חשבון שכר העבודה משכרם של העובד/ת עם שובם לעבודה לאחר חופשת הלידה.
 
* במידה והעובדת מממשת את זכותה להעדר מהעבודה במשך תקופה של עד 6 חודשים מתום חופשת הלידה בשל הנקה, העדרותה תחשב כחל"ת.

על המעסיק לשלוח הודעה לעובד/ת בדבר הזכאות לקבלת תשלומים לקופות גמל בהתאם לנוסח המובא בתקנות עבודת נשים התשס"ח-2008.

מהו פרק הזמן שבו חייב המעביד להעביר תשלומים לקופות הגמל של עובדיו?
בתקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 נקבע, כי קופת גמל תקבל מהמעבידים הפקדות עבוד עובדיהם לא יאוחר מהמועד המוקדם מבין אלה:

1. שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד.
2. חמישה עשר ימים מתום החודש שבעדו על המעביד לשלם את המשכורת לעובד.

בהקשר זה יש להוסיף, כי מעסיק המשלם לעובדיו באמצעות המחאה צריך לוודא כי יום הפרעון אינו מאוחר ממועדי התשלום שנקבעו בחוק.
 
מהם הסיכונים המשפטיים אליהם נחשף מעביד שאינו מעביר דמי גמולים לחשבונות עובדיו?
במידה והמעביד אינו מעביר את ההפרשות החודשיות לקופות הגמל של עובדיו, או שאינו מעביר את ההפרשות החודשיות במועדים כפי שנקבעו בחוק (ראו: סעיף 5 לעיל), הוא חשוף לתביעה מצד הנהלת קופת הגמל לתשלום סכומי הקרן, בתוספת ריבית פיגורים ופיצויי הלנה.

בנוסף, בקרות אירוע ביטוח המזכה את העובד או את שאריו בפיצוי, כמו אובדן כושר עבודה או פטירה, עלול העובד למצוא עצמו ללא כיסוי ביטוחי. במידה וחלה הרעה במצבו הבריאותי, עלולה חברת הביטוח לסרב להמשיך ולבטחו באותם תנאים שהיה זכאי להם, לו דמי הגמולים היו משולמים באופן שוטף.
במקרים אלו, עלול המעביד להידרש לשלם בנוסף להפקדות שלא שולמו גם את מלוא סכום הביטוח.

בהקשר זה, יש להוסיף, כי סעיף 47 (א)(2) לפקודת מס הכנסה מגדיר קופת גמל כ-"קרן או קופה לתגמולים, לקצבה, לפיצויים, לחופשה, להשתלמות או למטרה אחרת כיוצא באלה". קרי, גם חוב מעסיק לקרן השתלמות או קרן פנסיה נחשב כחוב מעסיק לקופת גמל וחלים עליו חוק הגנת השכר ותקנות מס הכנסה.

חובת מסירת פרטים והודעות לחברה המנהלת
תקנות השכר (פרטים ומסירת הודעות) תשל"ו-1967 קובעות, כי מעביד ימסור לחברה המנהלת פרטים לגבי עובדיו בהודעה בחתימת ידו שתישלח בדואר רשום ובכללה: "...(6) תאריך תחילת העבודה וסיומה...(10) שכר העבודה ששולם בתקופת העבודה...(11) סכום חלקו של המעביד בתשלום לקופת הגמל...(12) סכום חלקו של העובד בתשלום לקופת הגמל".
כלומר, על המעסיק חלה חובה למסור במועד פרטים לרבות הודעה על סיום עבודה וכן רשימות ניכויים בגין עובדיו כאמור בתקנות.
חשיבות החובה למסירת פרטים מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שהעדר הפקדות לעמית מוגדר במערכות הבנקאיות כחוב, אף אם הדבר נבע מאי קבלת הודעה מסודרת בדבר סיום עבודה או חל"ת.  

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כדלקמן:
"תשלום לקופת-תגמולים, לקרן-פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי-פיטורים, אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר".

לאור האמור, יש לבחון האם חל על העובד הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה ומה קובעות הוראותיו באשר לכספי פיצויי הפיטורים שהופקדו בקופה. כיום, עם החלת הסכם פנסיה חובה, כל עוד לא הוברר שקיים לעובד הסכם מיטיב, יחולו עליו ההוראות המפורטות להלן, באשר להיותן של ההפקדות "במקום פיצויים" ותמנע מהמעסיק האפשרות להחזיר לעצמו את הכספים שהפקיד.
במידה ולעמית היה הסכם מיטיב, (שאינו מעוגן בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה), יש לבדוק האם חתם העובד על הסכם אישי, בתוך 3 חודשים מתחילת ביצוע התשלומים ע"י המעסיק, והסכים לכך שכספי הפיצויים שיופקדו יבואו "במקום" פיצויי פיטורים, כמפורט בהיתר הכללי.

סעיף 23(א)(3) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, מתיר "משיכה בידי מעביד של עמית-שכיר, של כספים שהפקיד בקופת גמל אישית לפיצויים או במרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה, בכפוף להוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים ולהוראות לפי סעיף 14 לחוק האמור החלות עליו".

סעיף 23 (ב) לחוק זה קובע כי "השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את המועדים והתנאים שבהם... רשאי מעביד של עמית-שכיר למשוך כספים מקופת גמל אישית לפיצויים או ממרכיב הפיצויים בקופת גמל לקצבה."

סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים קובע כדלקמן:
"(א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה -

(1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה;"

החזר כספים למעסיק מקופה אישית לפיצויים
לפי הנחיות הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון במשרד האוצר (חוזר גמל 5/2003), מעביד שהפקיד כספים בקופת גמל לפיצויים, יהיה זכאי לקבל כספים מחשבונו בקופת גמל אישית לפיצויים (או מרכיב פיצויים בקופת גמל לקצבה) בתנאים הבאים:

1. פסק דין של בית הדין לעבודה המורה לקופת הגמל להשיב את כספי פיצויי הפיטורים למעביד.
2. כאשר העובד חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורין, והסכומים שהופקדו בקופה אינם מיועדים גם לביטוח קצבה או שהם מיועדים גם לביטוח קצבה אך נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהם ניתנים להחזרה, והמעביד המציא להנהלת הקופה אחת מאלה:

2(א). הצהרתו כי עובדו חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורין וכי הכספים שהופקדו בקופה אינם מיועדים גם לביטוח קצבה או שהם מיועדים גם לביטוח קצבה אך נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שיצרף המעביד, כי הם ניתנים להחזרה. המעביד יצרף להצהרה את התחייבותו לשיפוי קופת הגמל במידה והיא תחויב בתשלום פיצויי פיטורין לאותו עובד.

2(ב). פסק דין הצהרתי של בית הדין לעבודה המאשר כי העובד חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורין, וכי הכספים שהופקדו בקופה אינם מיועדים גם לביטוח קצבה או שהם מיועדים גם לביטוח קצבה אך נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, כי הם ניתנים להחזרה.

על הקופה להודיע לעמית על כוונתה להחזיר כספים למעביד. עליה לצרף להודעתה את הצהרת המעביד או פסק הדין, לפי העניין, וזאת 60 ימים לפחות בטרם ביצוע ההחזר, אלא אם קבע בית הדין תקופה קצרה יותר. ההודעה תינתן באמצעות דואר רשום שישלח לכתובת מגוריו של העמית כפי שמופיעה ברישומי הקופה.
במידה ולעובד קיימת הסתייגות כלשהי אשר יש בה כדי להשפיע על החזר כספי הפיצויים למעביד, נדרש העובד בדרך כלל להמציא צו שיפוטי המורה לקופת הגמל שלא להשיב את כספי הפיצויים למעביד, או לחילופין להעביר הודעה חתומה מאת המעביד ובה הצהרתו כי הינו מסכים לשחרור כספי הפיצויים לרשות העובד.

החזר כספים למעסיק מקופה מרכזית לפיצויים
על פי הוראות הממונה על שוק ההון במשרד האוצר בחוזר גמל 2003/5, מעביד יוכל למשוך כספים מקופה מרכזית לפיצויים רק אם יצרף לבקשתו פסיקה של בית דין לעבודה הקובעת, כי היתרה שתיוותר בחשבונו לאחר שישולמו לו הסכומים אותם הוא מבקש למשוך, תכסה את התחייבותו לתשלום פיצויי פיטורין לעובדיו  ואשר מורה לקופה להחזיר כספים למעביד.
מעביד שהפקיד כספים בקופת גמל מרכזית לפיצויים, יהיה זכאי לקבל כספים מחשבונו בקופה המרכזית במקרים הבאים:

1) לשם תשלום פיצויי פיטורין לעובד שחדל לעבוד בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורין. המעביד ימציא התחייבות לתשלום פיצויי הפיטורין לעובד.
2) לפי פסק דין של בית הדין לעבודה הקובע כי היתרה שתיוותר בחשבונו לאחר שישולמו לו הסכומים אותם הוא מבקש למשוך, תכסה את התחייבותו לתשלום פיצויי פיטורין לעובדיו, ואשר מורה לקופה להחזיר כספים למעביד.
 
החזר כספי פיצויים מקופת גמל למעביד וצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק
ע"פ הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, לא ניתן להחזיר למעביד הפקדות ותשלומי המעביד עבור רכיב פיצויי הפיטורים לפי השיעורים המזעריים המפורטים בצו ההרחבה* (כפי שהובאו בטבלה בסעיף 3).
אולם, במידה והעובד משך כספים מקופת הגמל לפני שקמה לו או לשאיריו זכאות לקבלת כספים מקופת הגמל לפי תקנונה בשל אירוע מזכה בלבד, או אם נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכח סעיפים 16 ו – 17 לחוק פיצויי פיטורים רשאי המעסיק למשוך את כספי הפיצויים.

* צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, כולל הוראות בנוגע למעביד המעוניין להגדיל את ההפרשה לפיצויים 
  מעבר לשיעור בו הוא מחוייב על פי הצו, ועד 8.33% משכר העובד.
  לפי צו ההרחבה, "הסכים או בחר המעסיק לשלם את השלמת הפיצויים לקופה כאמור, בהודעה בכתב לקופה עם 
  העתק לעובד, כך שכספי השלמת פיצויי הפיטורים יבואו "במקום פיצויי פיטורים" בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק 
  פיצויי פיטורים... אזי כספי השלמת פיצויי הפיטורים לא יהיו נתונים להחזרה למעסיק..."
  כלומר, הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים יחולו על הפרשת שיעורים גבוהים יותר מאלו הנקובים בצו, רק במידה  
  והמעסיק בחר להחילם על כספים אלו. במידה ולא בחר בכך, יחולו הוראות סעיף 14 רק על השיעורים המזעריים
  הנקובים בצו, ויתרת הכספים תהיה ניתנת להשבה בכפוף לחוק, לתקנות ולהוראות הממונה על שוק ההון, ובמידה
  ואין מניעה לביצוע המשיכה ע"פ תקנון הקופה.

ביטול האפשרות להפקיד לקופה מרכזית לפיצויים
במסגרת הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 3) התשס"ח–2008 נקבע, כי החל מיום 01.01.2008 לא ניתן לפתוח קופ"ג חדשות מסוג קופה מרכזית לפיצויים וכי החל מיום 01.01.2011 לא ניתן להפקיד כספים לרכיב פיצויים בקופות מרכזיות לפיצויים, אלא רק בקופות אישיות ע"ש העובדים.
 

בכל שאלה או בקשה, צרו עמנו קשר

הכותב איננו עורך-דין. קריאת סקירה זו הינה בכפוף לתנאיי השימוש באתר. סקירה זו הינה כללית ותמציתית ונועדה בכדי להסב את תשומת הלב בלבד. המידע המופיע בסקירה זו איננו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הסקירה הנ"ל מהווה פרשנות של כותבה לדברי החקיקה אליהם היא מתייחסת והיא איננה ממצה או מתיימרת למצות את כלל החקיקה ו/או הפסיקה הקיימים בעניין. החברה איננה יכולה לערוב לשלמות ו/או לדיוק במידע המובא בסקירה זו. המידע המוצג בסקירה זה עשוי להשתנות מעת לעת, ואין החברה אחראית לעדכן ו/או לפרסם שינוי כאמור. נוסחם המלא של החוקים ו/או התקנות ו/או החוזרים אליהם מתייחסת סקירה זו מפורסם ברשומות.